השוואה לעסקאות אחרות דומות בין צדדים שאינם קשורים תוך שכלול התאמות הדרושות. פקיד השומה רשאי לקבוע את מחיר העסקה אם לדעתו לא דווחה בהתאם לתנאי שוק. הוראות החוק אינם חלים על שטרי הון כהגדרתם בחוק.

כמו כן, יש לבצע התאמות משנה, לפיהם קביעת הכנסות לצרכיי מס עשויה להגדיל את יתרת החו"ז של הצד הקשור לעסקה בספרי החברה, אי פירעון חוב עשוי להיחשב על ידי רשויות המס בישראל כדיבידנד או הטבה נוספת שניתנה לצד הקשור. כלומר אם נקבע מחיר לצרכיי מס בין הצדדים הקשורים, יש לבצע התאמה בדוחות הכספיים לצרכיי מס לפיה יש להגדיל את הכנסות החברה כנגד כרטיס לקוח של החברה הקשורה. אי פירעון החוב עשוי להיחשב כהטבה נוספת שניתנה לצד הקשור.

כללי קביעת שווי שוק

רשויות המס קבעו כללים לפיהם ניתן לבחון אם העסקה בוצעה בתנאי שוק או לאו. בהתאם לכללים חלה חובה על החברה לערוך חקר שוק בנוגע לשווי העסקה בין צדדים קשורים טרם העסקה. לצורך הבחינה יש להשתמש בנתונים דומים ומהימנים ביותר הכוללים התאמות מינימליות באמצעות בדיקת עסקאות דומות עם החברה הנבדקת וצד שאינו קשור , אם לא נמצאו עסקאות כאלה יש לבחון עסקאות דומות עם חברות שלא קשורות בעסקה אשר אינן מקיימים יחסים מיוחדים.

מאפייני ההשוואה

השוואה בין עסקאות חיצוניות יש לבחון עסקאות עם מאפייני השוואה דומים, ולערוך התאמות בהתאם. לצורך כך יש לבחון עסקאות במספר ישויות דומות שבוצעו בשנים האחרונות לשם רלוונטיות המידע. להלן מאפיינים שיש לבחון לצורך השוואה :

1. תחום פעילות החברה
2. סוג הנכס או השירות
3. תנאי העסקה הבינלאומית
4. סיכוני העסקה הבינלאומית
5. הסביבה הכלכלית
6. נכסים בלתי מוחשיים

"שיטת הפרמידה" לקביעת שווי השוק בעסקאות בינלאומיות עם צדדים קשורים

ההוראות קובעות מספר שיטות להשוואת מחיר העסקה, בהתאם להיררכיה, כלומר רק כאשר השיטה הראשונה לא מהימנה מספיק בשל מאפייניה, יש לעבור לשיטה הבאה. להלן השיטות להשוואת מחיר השוק:

1. שיטת השוואת המחיר – שיטה זו משווה את התמורה המתקבלת מעסקאות בינלאומיות דומות עם צדדים בלתי קשורים. ראשית נדרש לבדוק עסקאות של הצד שנבדק עם צדדים שאינם קשורים, אם אין עסקאות כאלו יש לבדוק עסקאות דומות של צדדים חיצוניים בעלי מאפייני השוואה דומים. במידה ולא ניתן למצוא עסקאות דומות יש לעבור לשיטת ההשוואה הבאה.
2. שיטת השוואת שיעור הרווחיות או שיטת השוואת עסקאות על בסיס חלוקת הרווח – שיטה זו משווה את מדדי הרווחיות או מדדי חלוקת הרווח לצורך בחינת מחיר העסקה באופן שהמדד שיקבע ישקף באופן נאות את שיעור הרווח בעסקה הבינלאומית הנבדקת. להלן מדדים נפוצים לבדיקת רווחיות: שיטת COST + , רווח גולמי, רווח תפעולי, יחס רווח לנכסים או להון, מדדים אחרים רלוונטיים יותר.
   בעסקאות בין חברות קשורות הפועלות כיחידה כלכלית אחת ראוי לחלק את הרווח של הקבוצה בין החברות בהתאם לשווי הערך המוסף שהוסיף כל צד.
3. שיטה אחרת המתאימה בנסיבות העניין- אם השיטות כפי שפורטו לעיל לא מביאות לתוצאות מהימנות ניתן להשתמש בשיטה אחרת מתאימה יותר.

הטווח הבין רבעוני 

לאחר ביצוע השוואת מחיר השוק כמפורט לעיל, יש ליצור טווח תוצאות בהתאם לעסקאות הדומות כפי שנבדקו בתהליך ההשוואה. מטווח התוצאות יש להוריד את המחירים הקיצוניים מכל צד כך שהטווח אשר עשוי לשמש לבדיקת שווי השוק בעסקה הנבדקת הינו הערכים הנמצאים בחלק של 25%-75% בטווח תוצאות המחירים לחלופין ניתן לדווח על מחיר עסקה לפי הערך המצוי בחציון טווח התוצאות.