מחירי העברה

עקב התפתחות המשק הכלכלי וגידול ניכר בתאגידים רב לאומיים הפועלים במספר רב של מדינות תחת מעטפת של תכנוני מס בינלאומיים, מתגברת החשיבות לנושא מחירי העברה וקביעת מחיר העסקה שנקבע בין צדדים קשורים לפיהם המחיר נקבע עקב שיקולים זרים ולא בתנאי שוק, המטרה לנצל את הטבות המס בכל מדינה.

התייחסות חוקי המס למחירי העברה

פקודת מס הכנסה מתייחסת לעסקאות בינלאומיות עם חברות קשורות כעסקאות בעלות משמעות רבה באשר להיבטי המס וקביעת המחיר בין הצדדים. באמצעות קביעת מחיר העסקה ניתן להסב רווחים למדינות אחרות לפיהם ההכנסות הנ"ל תהנה פטורות ממס או ישולם בגינם מס בשיעור מס נמוך יותר מהמס אשר היה עשוי להשתלם עליהם בישראל אילולא ומחיר העסקה היה נקבע בין צדדים שאינם קשורים. לדוגמא, חברה תושבת ישראל מייצרת מוצר ומעוניינת למכור אותו לחו"ל, במידה ותמכור את המוצר ישירות מישראל תידרש לשלם מסים בישראל על כל רווחיה. היות ושיעורי המס בישראל גבוהים באשר למדינות אחרות, ניתן להקים חברה במדינת מקלט מס או מדינה אחרת בעלת שיעורי מס נמוכים, כך שהחברה הישראלית תמכור את המוצר לחברה החדשה ברווח מינימלי בישראל באמצעות הסבת עיקר הרווח למדינה בה שיעורי המס נמוכים יותר ובדרך זו להתחמק מתשלומי מס בישראל.

לאור האמור לעיל, כוללת פקודת מס הכנסה הוראה אנטי תכנונית בנוגע למחירי העברה (Transfer Pricing ), לפיה חברה תושבת ישראל אשר פועלת באמצעות עסקאות בינלאומיות עם צדדים קשורים נדרשת לקבוע מחיר לעסקה כאילו היתה העסקה עם צדדים בלתי קשורים ללא שיקולים זרים, בתנאי שוק חופשי. הוראות אלו נועדו למנוע הסטה של רווחים לחברות שונות בקבוצה לצורך הימנעות מתשלום המס.

סעיף 85א' קביעת המחיר בעסקאות בינלאומיות עם צדדים קשורים

סעיף 85א' לפקודה קובע כי בעסקה בינלאומית בין צדדים קשורים ידווחו בהתאם לתנאי שוק ויחויבו במס בהתאם למחיר השוק. הסעיף חל על כל סוגי העסקאות עם צדדים קשורים לרבות מכירת נכס, מכירת זכות, מתן שירות, מתן אשראי ועוד. לצורך קביעת מחיר השוק יש לערוך[sociallocker] השוואה לעסקאות אחרות דומות בין צדדים שאינם קשורים תוך שכלול התאמות הדרושות. פקיד השומה רשאי לקבוע את מחיר העסקה אם לדעתו לא דווחה בהתאם לתנאי שוק. הוראות החוק אינם חלים על שטרי הון כהגדרתם בחוק.

כמו כן, יש לבצע התאמות משנה, לפיהם קביעת הכנסות לצרכיי מס עשויה להגדיל את יתרת החו"ז של הצד הקשור לעסקה בספרי החברה, אי פירעון חוב עשוי להיחשב על ידי רשויות המס בישראל כדיבידנד או הטבה נוספת שניתנה לצד הקשור. כלומר אם נקבע מחיר לצרכיי מס בין הצדדים הקשורים, יש לבצע התאמה בדוחות הכספיים לצרכיי מס לפיה יש להגדיל את הכנסות החברה כנגד כרטיס לקוח של החברה הקשורה. אי פירעון החוב עשוי להיחשב כהטבה נוספת שניתנה לצד הקשור.

כללי קביעת שווי שוק

רשויות המס קבעו כללים לפיהם ניתן לבחון אם העסקה בוצעה בתנאי שוק או לאו. בהתאם לכללים חלה חובה על החברה לערוך חקר שוק בנוגע לשווי העסקה בין צדדים קשורים טרם העסקה. לצורך הבחינה יש להשתמש בנתונים דומים ומהימנים ביותר הכוללים התאמות מינימליות באמצעות בדיקת עסקאות דומות עם החברה הנבדקת וצד שאינו קשור , אם לא נמצאו עסקאות כאלה יש לבחון עסקאות דומות עם חברות שלא קשורות בעסקה אשר אינן מקיימים יחסים מיוחדים.

מאפייני ההשוואה

השוואה בין עסקאות חיצוניות יש לבחון עסקאות עם מאפייני השוואה דומים, ולערוך התאמות בהתאם. לצורך כך יש לבחון עסקאות במספר ישויות דומות שבוצעו בשנים האחרונות לשם רלוונטיות המידע. להלן מאפיינים שיש לבחון לצורך השוואה :

1. תחום פעילות החברה
2. סוג הנכס או השירות
3. תנאי העסקה הבינלאומית
4. סיכוני העסקה הבינלאומית
5. הסביבה הכלכלית
6. נכסים בלתי מוחשיים

"שיטת הפרמידה" לקביעת שווי השוק בעסקאות בינלאומיות עם צדדים קשורים

ההוראות קובעות מספר שיטות להשוואת מחיר העסקה, בהתאם להיררכיה, כלומר רק כאשר השיטה הראשונה לא מהימנה מספיק בשל מאפייניה, יש לעבור לשיטה הבאה. להלן השיטות להשוואת מחיר השוק:

1. שיטת השוואת המחיר – שיטה זו משווה את התמורה המתקבלת מעסקאות בינלאומיות דומות עם צדדים בלתי קשורים. ראשית נדרש לבדוק עסקאות של הצד שנבדק עם צדדים שאינם קשורים, אם אין עסקאות כאלו יש לבדוק עסקאות דומות של צדדים חיצוניים בעלי מאפייני השוואה דומים. במידה ולא ניתן למצוא עסקאות דומות יש לעבור לשיטת ההשוואה הבאה.
2. שיטת השוואת שיעור הרווחיות או שיטת השוואת עסקאות על בסיס חלוקת הרווח – שיטה זו משווה את מדדי הרווחיות או מדדי חלוקת הרווח לצורך בחינת מחיר העסקה באופן שהמדד שיקבע ישקף באופן נאות את שיעור הרווח בעסקה הבינלאומית הנבדקת. להלן מדדים נפוצים לבדיקת רווחיות: שיטת COST + , רווח גולמי, רווח תפעולי, יחס רווח לנכסים או להון, מדדים אחרים רלוונטיים יותר.
   בעסקאות בין חברות קשורות הפועלות כיחידה כלכלית אחת ראוי לחלק את הרווח של הקבוצה בין החברות בהתאם לשווי הערך המוסף שהוסיף כל צד.
3. שיטה אחרת המתאימה בנסיבות העניין- אם השיטות כפי שפורטו לעיל לא מביאות לתוצאות מהימנות ניתן להשתמש בשיטה אחרת מתאימה יותר.

הטווח הבין רבעוני 

לאחר ביצוע השוואת מחיר השוק כמפורט לעיל, יש ליצור טווח תוצאות בהתאם לעסקאות הדומות כפי שנבדקו בתהליך ההשוואה. מטווח התוצאות יש להוריד את המחירים הקיצוניים מכל צד כך שהטווח אשר עשוי לשמש לבדיקת שווי השוק בעסקה הנבדקת הינו הערכים הנמצאים בחלק של 25%-75% בטווח תוצאות המחירים לחלופין ניתן לדווח על מחיר עסקה לפי הערך המצוי בחציון טווח התוצאות.

[/sociallocker]

חברה המבצעת עסקאות בינלאומיות עם צדדים קשורים באופן קבוע חייבת לבצע חקר שוק טרם ביצוע העסקה. בעסקה חד פעמית שסכומה אינו עולה על 4 מיליון ואינה מהותית לפעילות החברה, לא חלה חובת ביצוע חקר שוק.

החוק כולל הוראות נוספות אשר לא נדונו במאמרנו.

המאמר כאמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, המלצה או ייעוץ מקצועי. כמו כן, יתכן והמאמר אינו עדכני או מדויק ואין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ טרם עם משרדנו.

לבחינת סוגיות בנושא מחירי העברה לרבות בחינת חקר שוק באמצעות ניתוח פרטני, ניתן לפנות אל משרדנו ונשמח לסייע לכם.